בוטים לזיוף סקרים ואמצעי ריגול: ארגז הכלים העדכני של קמפיין הבחירות

Дата публикации: 10-08-2026 12:04:00

בארבע השנים מאז הבחירות האחרונות עשתה הטכנולוגיה קפיצת מדרגה ענקית. מומחה: "מבחינת הפרטיות, מדובר באירוע רב־נפגעים"

Основное содержимое страницы с новостью.

בנובמבר 2022 הלכה ישראל בפעם האחרונה לבחירות, ובתום שנים של סחרור פוליטי הוקמה ממשלה והצליחה למלא את ימיה ולשרוד במשך ארבע שנים. כחודש לאחר הבחירות נפתח לשימוש רחב גם מנוע החיפוש הראשון שהתבסס על בינה מלאכותית, צ'אט GPT. מאז חלה התפתחות טכנולוגית נרחבת, והבינה המלאכותית חדרה לתחומי חיים רבים. גם את תעשיית הבחירות היא שינתה לחלוטין, כשהרחיבה את אמצעי התעמולה העומדים לרשות המועמדים.

החוקים שנועדו להבטיח את טוהר הבחירות נכתבו בשנות ה־50, ואף שהרשויות מנסות להתמודד עם הסכנות העדכניות – ובהן דיפ־פייקים וחומרי תעמולה אחרים שנוצרו בבינה מלאכותית – מאחורי הקלעים מסתתרים עוד ועוד איומים. מקורות בקמפיינים של מפלגות ובכירים בחברות טכנולוגיה המספקות להן שירותים חשפו לפני "הארץ" את ארגז הכלים של הבחירות: המכשירים המשמשים את המפלגות לאיתור המצביעים ולשכנועם. הארגז כולל, בין השאר, בוטים שמטים סקרים, דמויות (אווטארים) שמעצבות שיח ומהדהדות מסרים, כלי מודיעין מתקדמים וניסיון להנדס תודעה על ידי צ'אטבוטים כגון קלוד וצ'אט GPT. כמה מהכלים אינם חוקיים, כמעט כולם אינם מפוקחים.

"אין לנו קווים אדומים. המטרה היא לנצח, אחר כך נעשה בקרת נזקים", אמר עופר גולן, לשעבר ראש מטה הבחירות של נתניהו, ב־2019 צילום: Ronen Zvulun/רויטרסבוטים שמצביעים בסקרים

בוט הוא תוכנה שמסוגלת לבצע פעולות באופן אוטומטי ובהיקפים גדולים, בלא צורך במפעיל אנושי. השימוש בבוטים החל כבר בראשית ימי האינטרנט, אך עם השנים, ובמיוחד מאז התפתחות הבינה המלאכותית, הוא התרחב לממדים חסרי תקדים. בעולמות השיווק והפרסום הדיגיטלי נעשה שימוש בבוטים כדי לנפח באופן מלאכותי את מספר הצפיות בפריט תוכן – פוסט, סרטון או עמוד – וכך לסייע בהפצתו ברשת ולהגביר את החשיפה אליו. השימוש בבוטים מהסוג הזה נפוץ גם בקמפיינים פוליטיים: המפלגות קונות בוטים שמנפחים את מספר הצפיות בחומרי תעמולה ברשתות החברתיות, או כאלה שמגיבים על תכנים ומשתפים אותם. הכול כדי להגביר את החשיפה.

ואולם "הארץ" גילה כי לקראת הבחירות מוצע בשוק שירות חדש – צי של בוטים שמצביעים בסקרים דיגיטליים ומטים את התוצאות. לצד הסקרים המקצועיים שמכוני מחקר עורכים לערוצי הטלוויזיה ולכלי תקשורת אחרים, מופצים ברשת שאלונים וסקרים רבים שאפשר לכנותם סקרים "פתוחים". הם אינם מבוססים על מדגם מייצג של בעלי זכות הבחירה באוכלוסייה הכללית אלא פתוחים להצבעה חופשית של הגולשים.

עמוד האינסטגרם הפופולרי "פוש", למשל, פרסם לפני כחודשיים סקר שבו התבקשו הגולשים להשיב על השאלה "מי מתאים יותר להיות ראש ממשלה: נפתלי בנט או גדי איזנקוט". על פי הנתונים שפורסמו זכה הסקר ל־312 אלף צפיות והשתתפו בו יותר מ־140 אלף מצביעים. 77% מהם סברו שאיזנקוט מתאים יותר. סקר מסוג זה קל לתמרן, וזה בדיוק השירות שמוצע כעת.

סקר שפורסם בעמוד האינסטגרם "פוש", ולתוצאותיו אין כל מהימנות סטטיסטית. כל גולש מוזמן להצביע, גם אם הוא בוט

הבוטים שנמכרים למפלגות סורקים את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות, מאתרים סקרים שההצבעה בהם פתוחה לכל משתמש – ומצביעים באופן שיטתי למועמד שלמענו נקנו. סקרים כאלה מתפרסמים באתרים ייעודיים או בערוצי חדשות ברשתות החברתיות. כמה מהבוטים מבוססים על מספר טלפון ומצביעים גם בסקרים המופצים בהודעות sms או בקבוצות גדולות בווטסאפ או בטלגרם. לפי מקורות בתעשייה, השימוש בבוטים מסוג זה במערכת הבחירות הנוכחית "עצום".

אף על פי שלסקרים כאלה אין מהימנות סטטיסטית, יש להם חשיבות למועמדים. סקרים שמהודהדים ברשת – גם מטעם המועמדים עצמם – וזוכים לחשיפה רחבה, יכולים לשרת אותם כדי לייצר מומנטום או לפגוע בתדמית של מועמד מתחרה. מפלגה שמתנדנדת סביב אחוז החסימה יכולה, לדוגמה, להשתמש בסקרים מסוג זה כדי ליצור מצג שווא כאילו אין סכנה כזאת, ולהרגיע מצביעים פוטנציאליים שחוששים לתת לה את קולם.

החודש הורתה ועדת הבחירות המרכזית לכלי התקשורת ולמכוני הסקרים להעביר לה נתונים על כל סקר שנערך בתוך 24 שעות ממועד פרסומו לציבור, אך ההנחיה חלה רק על סקרים שנעשים בשיטות סטטיסטיות מוכרות – וסקרים אינטרנטיים פתוחים אינם כאלה. החוק מחייב כל גוף המפרסם סקר שלא נעשה בשיטות סטטיסטיות מוכרות, לציין בהבלטה כי אי אפשר ללמוד מהסקר על עמדות הציבור; אך מבדיקת "הארץ" עולה כי לפי שעה זה לא נעשה.

סוכני השפעה פיקטיביים

במערכת הבחירות נעשה שימוש גם בחשבונות פיקטיביים מתוחכמים יותר מהבוטים – אווטארים, שמתחזים למשתמשים אנושיים ומתפקדים כסוכני השפעה. "הארץ" מצא כי ברשת פועלים לכל הפחות שני מערכי אווטארים שנפתחו לקראת הבחירות, והם משרתים מפלגות לרוחב המפה הפוליטית.

מדובר בזהויות דיגיטליות בדויות שמטרתן לעצב שיח: האווטארים מפרסמים ומשתפים פוסטים וסרטונים, מגיבים על פרסומים ומהדהדים את מסרי הקמפיין בשלל דרכים. בניגוד לבוט, שפועל באופן אוטומטי, האווטאר נבנה ומתוחזק בידי מפעיל אנושי שמבצע את הפעולות מאחורי הקלעים. משיחות "הארץ" עם גורמים בתחום עולה כי השירות כולל גם איתור קבוצות סגורות של מצביעים פוטנציאליים כדי להיטמע בהן ולהשפיע מבפנים. "זה לא משהו שאפשר לבנות בן לילה, יש כאן תהליך. כדי לבנות רשת כזאת נדרשת תשתית אמיתית", אומר בכיר בחברה שעובדת עם אחד הקמפיינים. אפשר לכנות את זה "שירותי דיסאינפורמציה".

תחקיר TheMarker־הארץ חשף כבר ב־2023 כי בישראל פועלת חברה שמתחזקת מערך של עשרות אלפי זהויות בדויות, ומציעה שירותים של זריעת כאוס ושיבוש תהליכים דמוקרטיים במדינות זרות. ב־2024 רכשה מדינת ישראל מערכת השפעה והפעילה אותה, באמצעות חברה פרטית, נגד מחוקקים בארה"ב. מאז הוקמו עוד חברות שמספקות טכנולוגיות דומות, ומתברר שגם בישראל יש להן ביקוש.

צבאות של מתנדבים

לצד הפעילות הדיגיטלית הפיקטיבית, הקמפיינים נעזרים גם במשתמשים אנושיים שמגויסים להשפעה ברשת. "דמיין מערך שבו כ־6,000 תומכים מקבלים בכל בוקר דף הנחיות עם מסרים, תמונות וסרטונים שעליהם להדהד, וקישורים שהם מתבקשים להגיב עליהם", מתאר יועץ פוליטי שמעורב באחד הקמפיינים. לדבריו, המפלגות מגייסות צבאות של מתנדבים בעזרת הודעות SMS שנשלחות בתפוצה המונית וקמפיינים ממומנים. הן מפעילות אותם כדי לעצב שיח שנראה אותנטי, אך הוא מוכתב מלמעלה.

גם כאן יש תפקיד לבינה המלאכותית: סוכני AI סורקים את הרשת בחיפוש אחר מוקדי שיח ותכנים, והמתנדבים מתבקשים להגיב עליהם. כלי AI מנסחים את המסרים שהמתנדבים מהדהדים ואת התגובות שהם מפרסמים.

הטכנולוגיה ש"צובעת" בוחרים ודואגת שיגיעו לקלפי

בלב מערך הבחירות עומדות מערכות תוכנה מתקדמות שמאפשרות למפלגות לאסוף, לרכז ולנהל מאגר עצום של נתונים על בוחרים. הן נועדו לאפשר למפלגה למקד את מאמציה באופן מיטבי: לזהות (בעגה המקצועית "לצבוע") מי הבוחרים הכבדים שאין צורך לשכנעם, לאתר בוחרי עבר שמתנדנדים או שוקלים להישאר בבית, או אפילו לזהות קהל של היריב בניסיון לדכא את שיעורי ההצבעה שלו.

שכבת הבסיס של מערך המידע המשוכלל הזה היא פנקס הבוחרים: לקראת כל מערכת בחירות משרד הפנים מעביר למפלגות קובץ מעודכן של כל בעלי זכות הבחירה, שמצוינים בו שם המצביע, מספר הזהות שלו, כתובתו, שנת לידתו ומיקום הקלפי. אלא שהמידע הזה אינו מותאם לעידן הדיגיטלי, וכאן מתחיל טיוב הנתונים: בעזרת יכולות בינה מלאכותית המפלגות שואפות להעשיר את המידע על כל בוחר, כדי שיכלול גם פרטי קשר ואינדיקציות לעמדות פוליטיות ולדפוסי הצבעה.

השלב הראשון הוא להשיג פרטי קשר של הבוחר הפוטנציאלי: הצלבה של מאגרי מידע מסחריים תאתר לצד רבים מהשמות או תעודות הזהות שבפנקס הבוחרים גם מספר טלפון סלולרי או כתובת אימייל. וכך, לאחר שיאופיין הבוחר תוכל המפלגה ליצור איתו קשר ישיר.

אבל איך "צובעים" את הבוחרים? איך מאפיינים את זהותו הפוליטית של כל ישראלי ברשימה? אפשרות אחת היא באמצעות אפליקציות ניהול קמפיינים, למשל אלקטור. האפליקציה משמשת כמה מפלגות, אף שב־2020 גרם ליקוי אבטחה בתוכנה לחשיפת פרטיהם של כשישה מיליון אזרחים ישראלים הרשומים בפנקס הבוחרים. המפלגה יכולה להפיץ את האפליקציה לכל תומכיה, לבקש מהם לסנכרן אותה עם רשימת אנשי הקשר שלהם, ולסמן באמצעותה את הנטייה הפוליטית של כל אחד מהם.

איזנקוט בדימונה, בחודש שעבר צילום: אילן אסייג

דרך נוספת לאפיין את זהות הבוחר היא מודיעין־מודעות (AdInt). חברות טכנולוגיה יודעות לאסוף ולנתח את העקבות הדיגיטליות שלנו, בגלישה ברשת וברשתות החברתיות, לצורכי פרסום ממוקד. מודיעין־מודעות מאפשר לייצר פרופיל אישי לכל גולש – מה הוא קטנה ברשת, במה הוא מתעניין, ועוד – ולהתאים לו פרסום ממוקד. לכל אחד מאיתנו יש מזהה דיגיטלי ייחודי שאמור להיות אנונימי ולשמש רק לפרסום. אך כפי שנחשף ב"הארץ", חברות מסחריות הצליחו לפתח יכולות "דה־אנונימיזציה", ולהצמיד למזהה הייחודי מספר טלפון. בזמנו נשמרו היכולות האלה לעולם הריגול – לדוגמה איתור מדעני גרעין באיראן – אך כיום הן נמכרות ללקוחות מסחריים, ועל פי מידע שהגיע לידי "הארץ", גם למפלגות ולקמפיינים פוליטיים בישראל.

מודיעין־המודעות מייצר "ליד" (lead) – מונח מעולם הפרסום המציין לקוח פוטנציאלי או מצביע פוטנציאלי. לדוגמה, מפלגה יכולה לאתר את מי שעוקב אחריה בפייסבוק, או "לצבוע" כל מי שנרשם לקבוצה שהחברות בה מעידה על נטייה פוליטית או על עניין בתחום מסוים. יש גם חברות העושות סקרים שמטרתם איסוף מידע על המצביעים, ובהם המשתתפים "צובעים" את עצמם בעיני המפלגות. כל הערוצים הללו מעשירים את פנקס הבוחרים במידע יקר־ערך על פוטנציאל ההצבעה של בוחר ספציפי, ובידי המפלגה יש כעת אימייל, טלפון וכתובת שדרכם אפשר לפנות לבוחר ולשכנעו.

כדי להשיג את המודיעין האלקטורלי הזה, המפלגות קונות מאגרי מידע זמינים, בכלים חוקיים יותר ופחות. "נותרו פחות משלושה חודשים, והמרוץ להשיג מידע על בוחרים בשיאו", אמר ל"הארץ" פעיל בקמפיין של אחת המפלגות.

מודיעין־מודעות יכול גם לפצות על התיישנות נתוני ההצבעה מהבחירות האחרונות ולהצביע על קהלים רלוונטיים חדשים. אם אותרו רבבות מצביעים המתעניינים בתחום שמעסיק את המפלגה, היא יכולה לפנות אליהם באופן ממוקד. אם מפלגה מזהה שסוגיה המזוהה איתה מעניינת בוחרים פוטנציאליים באזור גאוגרפי מוגדר, פעיליה ובכיריה יכולים "לרדת לשטח" ולפגוש את הבוחרים. אדם שעובד בקמפיין בחירות סיפר על תוכנה שמשקפת את הנתונים במפה ו"צובעת" את הבוחרים ברזולוציות של עיר או שכונה.

בלב המאמץ עומדות מערכות VRM – ראשי תיבות של Voter Relations Management. הן בנויות בדומה למערכות ניהול לקוחות של ארגונים (CRM). מחיר מערכת כזאת, שעלותה אלפי שקלים בחודש, מטפס ליותר מ־100 אלף שקלים בתקופת הבחירות. מערכות אלו מאפשרות למפלגות לרכז את כל המידע על הבוחרים. כאשר מערכת הבחירות עשויה להיות מוכרעת בהפרש של שלושה–ארבעה מנדטים, מדובר בסה"כ ב־150 עד 200 אלף בוחרים שצריך להזיז מצד אחד לאחר. התוכנות אמורות לסייע בכך.

"סקר הבחירות הגדול" של עמוד האינסטגרם "פוש". לא מדגם מייצג

על פי מידע שהגיע לידי "הארץ", שני ספקים שולטים בשוק מערכות ניהול הקמפיינים, אך מפלגות קטנות יותר בונות מערכות דומות בעצמן, באמצעות קלוד של אנטרופיק ומודלים של בינה מלאכותית. המפלגות משתמשות במערכות מסוג אלקטור גם ביום הבחירות: בכל קלפי משקיף מטעם המפלגה מקבל רשימה מסודרת של מצביעים שהוגדרו "בטוחים", ומדווח באמצעות התוכנה מי מהם כבר הצביע. במטה המפלגה מקבלים את המידע ושולחים פעילי שטח לבתי הבוחרים שטרם הצביעו, כדי להמריצם.

אלא שלפני שבוע אסר יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, על חברי ועדות קלפי ומשקיפים לדווח למפלגותיהם על זהות הבוחרים שהצביעו. "העברת מידע על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה, ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי, פוגעת בפרטיות", קבע השופט – ועורר את זעמן של המפלגות החרדיות והליכוד, שהן המשתמשות העיקריות במערכות.

תעמולה להמונים

אחרי שזוהה קהל הבוחרים הרלוונטי ואותר, המפלגות פונות ישירות למצביעים הפוטנציאליים בפרסום ממומן באינטרנט, ברשתות החברתיות ובפניות ממוקדות יותר בהודעות ובשיחות טלפון. לשם כך הן נעזרות בשירותים כגון "תותחי שיחות" ומערכות לשליחה המונית של מסרונים. בעת האחרונה קמו גם חברות שמתמחות בשליחה המונית של הודעות בווטסאפ, אף שחברת מטא מצהירה כי היא חוסמת את האפשרות הזאת.

השינוי הגדול ביותר שחוללה הטכנולוגיה בהקשר הזה נוגע דווקא לכלי הוותיק ביותר – שיחות טלפון. שיחות אוטומטיות או מוקלטות מראש (robo–calls) היו בשימוש כבר בשנות ה־90, אבל השתכללו מאז לבלי הכר. מקורות בתעשייה ששוחחו עם "הארץ" תיארו מערכות בינה מלאכותית שמתאימות את השיחה לכל נמען ומאפשרות לפנות אליו בשמו ("שלום עומר, כאן בנימין נתניהו"), וגם להשיב על שאלותיו באמצעות תשובות הנשלפות מתוך סט מוכן מראש.

ערוצי התעמולה החדשים: מנועי ה־AI

לצד מאמצי הטרגוט והפנייה לקהלים "צבועים", המפלגות משקיעות משאבים גם בערוצי השפעה כלליים יותר. בשנים קודמות היו אלה שלטי החוצות, ובשני העשורים האחרונים עבר המוקד לאינטרנט – ובפרט לקידום התוצאות במנועי החיפוש (SEO). הבינה המלאכותית שינתה גם את התחום הזה, ומי שמעוניין להגיע לקהל רחב משקיע את עיקר מרצו בחדירה לצ'אטבוטים מבוססי AI.

כדי לעשות זאת, הקמפיינים הפוליטיים בונים מערך של תוכן ברשת – אתרים, פרסומים במדיה החברתית ועוד – כדי שמנועי ה־AI יסרקו, ילמדו וישקפו את המידע בתשובות שהם מספקים למשתמשים. השאיפה היא לגרום לצ'אט לשאוב מידע חיובי רב ככל האפשר על המועמד או המפלגה הרלוונטיים, בהקשרים מגוונים – וגם מידע שלילי על היריבים.

בדיקה מעלה כי הצ'אטבוטים זהירים למדי ונמנעים מתשובות ישירות על שאלות כגון "מי המועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה". קלוד הסביר כי זוהי "שאלה פוליטית שנויה במחלוקת, ואני מעדיף להציג את השיקולים ולתת לך להחליט". ג'מיני התריע כי זו "שאלה פוליטית וציבורית מורכבת, שאין לה תשובה חד־משמעית", וכי "הבחירה תלויה בערכים, בעדיפויות ובחזון של כל אזרח ואזרחית".

ואולם ככל שהשאלה מנוסחת באופן ממוקד יותר, הצ'אטבוטים זהירים פחות ונכונים יותר לספק תשובות הנשענות על המידע שסרקו ברשת. כששאלנו "מי מהמועמדים עשוי לשקם את מעמדה של ישראל בעולם?" השמיט צ'אט GPT מפסקת ההמלצות שלו מועמד בולט אחד. "פרשנים רבים היו מציינים את לפיד, בנט או איזנקוט כבעלי פוטנציאל לכך, כל אחד מסיבות שונות", כתב הצ'אט, אך סייג: "עם זאת, אין הסכמה מקצועית או ציבורית שמועמד אחד הוא באופן חד־משמעי המתאים ביותר".

האם כל זה חוקי?

כפי שחשף "הארץ" בכתבות קודמות, שוק המידע בישראל ובעולם הוא שוק פרוץ. באופן רשמי, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים היא האחראית לרישום מאגרי מידע ולניהולם. יש חקיקה שמטילה אחריות על כל גוף המחזיק במאגר מידע ומגבילה את האפשרות להעבירו הלאה או לסחור בו, אך בתחומים רבים הכללים אחרים. בכל הקשור לבחירות, מסבירים מומחים, הפער שבין חוקי הפרטיות לחוקי הבחירות משאיר למנהלי הקמפיינים חופש פעולה לא מבוטל, ובמיוחד כאשר אין גוף שלטוני האחראי להסדרת היכולות שהוצגו בכתבה זו.

"הבחירות הן אירוע רב־נפגעים של פרטיות", אומר עורך הדין והאקטיביסט שחר בן מאיר, שפנה לוועדת הבחירות בבקשה לאסור את השימוש של מפלגות באפליקציות ייעודיות. לדבריו, הקמפיינים הפוליטיים נוקטים "שלל פעולות שפוגעות באופן משמעותי בפרטיות, ויש ספק רב ביחס לחוקיות שלהן". לדבריו, "בכל מדינה נורמלית ממנים ועדת מומחים שתקבע הנחיות לשמירת פרטיות המצביעים בעידן הביג דאטה, ומיישמים אותן בחקיקה ובהוראות אסדרה. אצלנו אפילו דו"ח בייניש, שנכתב עוד ב־2017 ועסק בהתאמת דיני תעמולת הבחירות לעידן הטכנולוגי הנוכחי, כמעט לא יושם".

בן מאיר סבור שזה לא מקרי. "למחדל הזה יש אחראים ישירים – ראש הממשלה נתניהו והמפלגה שהוא עומד בראשה, שמעדיפים לפעול בסביבה של חוקים מיושנים. עופר גולן, לשעבר ראש מטה הבחירות של הליכוד, הבהיר זאת היטב כשאמר ב־2019: 'אין לנו קווים אדומים. המטרה היא לנצח, אחר כך נעשה בקרת נזקים'".

המבחן הקשה ביותר עשוי להיות דווקא בתום ההצבעה, מזהירה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הכלים האלה עלולים לשמש לא רק כדי לקדם מועמד, לפגוע ביריב או להשפיע על שיעורי ההצבעה – אלא כדי לייצר בזמן אמת נרטיב של 'גנבת הבחירות' ולערער את אמון הציבור בוועדת הבחירות ובתוצאות. בתרחיש כזה יהיה צורך להפעיל במהירות, בנחישות ובפרשנות תכליתית את מלוא הכלים הקיימים, משום שאת האמון הציבורי שאבד בשעות שלאחר סגירת הקלפיות יהיה קשה מאוד להשיב בהחלטה משפטית שתינתן ימים אחר כך".

Схожие новости

#	Наименование новости	Тональность	Информативность	Дата публикации
1	מועצת העיתונות פרסמה עשרה כללי אתיקה לקראת הבחירות	0	10	10-08-2026
2	מול אובדן האמון במוסדות המדינה, קמפיין לעידוד הצבעה מנסה להעיר את החברה הערבית	0	8.81	09-08-2026
3	איך ייראה המשך הקרב על רשימת הליכוד, ומה האינטרס של נתניהו?	0	8.79	12-08-2026
4	"הצל" ושוטר נוסף מסרבים למסור את הקודים לטלפונים שלהם במסגרת חקירתם	0	9.54	11-08-2026
5	שידוכים - אשר ברא	0	8.01	11-08-2026
6	נשיא העליון עמית: זו פעם ראשונה שהכנסת מצמצמת את יכולת הציבור להצביע	0	8.62	11-08-2026
7	איש העסקים אורן דוברונסקי שוריין ברשימת מפלגת הליכוד	0	9.47	10-08-2026
8	Генпрокуратура в период выборов уделит особое внимание попыткам вмешательства извне	0	0	08-08-2019
9	Эксперт: атаки на избирательную систему стали тестированием технологий к выборам 2024 года	0	0	22-09-2021
10	The Counterterrorism Blind Spot: AI as a Radicalisation Environment	0	10.42	09-07-2026

Классификация: Пресс-релизы. Схожих патентов: 0. Схожих новостей: 10. Тональность: 0. Информативность: 9.27. Источник: www.haaretz.co.il.