מיקומך באתר

1. טיולים
2. טיולים באירופה

האי האלבני המפתה שמצית את דמיונה של איוונקה

בסיס צבאי לשעבר בים האדריאטי שוכן בסביבה מרהיבה, אך זרוע נחשים, מבנים מתפוררים ומוקשים

איוונקה טראמפ סיפרה לאחרונה בפודקאסט כיצד "מצאה" את האי סאזאן (Sazan), שממוקם מול חופה הדרומי של אלבניה. לדבריה, היא שחתה אליו מסירתו של חבר וטיפסה "יחפה עד לפסגה". כנראה יש לה כפות רגליים קשוחות במיוחד.

האי האלבני – שטראמפ ובעלה, ג'ארד קושנר, מבקשים להקים בו מלון יוקרה ואתר נופש – מכוסה בסבך קוצים, זרוע מוקשים וסלעי כל כך, שגם ההליכה בחופיו, המכוסים חלוקי נחל ולא חול, אינה פשוטה ללא נעליים. נוסף על כך הוא שורץ נחשים, שרבים מהם ארסיים.

סביר יותר מהזיית הטיול בטבע של טראמפ הוא התיאור שלה, שלפיו היא ומלוויה "פשוט נשבו" ביופיו של האי. סאזאן, ששוכן במי הטורקיז הצלולים של הים האדריאטי, אכן מרהיב ביופיו: בוגנוויליות פראיות צובעות אותו בוורוד עז, ואווירו ספוג בריח אורנים.

סאזאן, שאינו מיושב פרט לתריסר חיילים אלבנים שמתגוררים במבנים רעועים ליד הנמל, הוא נווה מדבר של שלווה. אין בו אפילו רמז למסעדות הרועשות, בתי הקפה ומלונות התיירים המתרבים במהירות לאורך חופי העיר הסמוכה ולורה (Vlore), שעל היבשת.

הצליל היחיד בסאזאן, מלבד הרוח המנשבת מהים, הוא התנשפויותיהם של מטיילים שהגיעו מוולורה לטיול יום ומטפסים על הגבעה (אף אחד מהם לא יחף), ונביחותיו של כלב שחור שהחיילים מחזיקים כדי להרחיק מסיגי גבול.

אבל הפיכתו של סאזאן לאתר נופש יוקרתי לעשירים במיוחד נראית, לפחות בשלב זה, רעיון רחוק ממימוש. האי, ששימש בעבר בסיס צבאי איטלקי, סובייטי ואחר כך אלבני, חסר מים ראויים לשתייה ואינו מחובר לרשת החשמל. קו החוף שלו עמוס במכונות מחלידות ומתקני מתכת נטושים, ושלטים המוצבים על עצים לאורך השבילים מזהירים מפני מוקשים.

האי נמצא בבעלות המדינה, ולדברי ראש ממשלת אלבניה, אדי רמה, הוא אינו למכירה. עם זאת, רמה אומר כי הוא עשוי להיות זמין לשימושם של קושנר ושותפיו, אם יהיה אפשר לגבש הסכם למיזם משותף עם הממשלה.

בשבועות האחרונים, בצל מחאות נגד הממשלה בטירנה הבירה, נשטף האי בגל של תיאוריות קונספירציה מקוונות על תוכניות במימון קושנר ומשקיעים מהמפרץ הפרסי להקמת "אי אפשטיין חדש", התנחלויות ישראליות, אתר פסולת לפלסטינים ובונקר חסין אפוקליפסה למיליארדרים.

סיפורים פרועים על המתרחש באי אינם דבר חדש. ב־1950, בתחילת המלחמה הקרה, דיווח ה-CIA כי סאזאן הפך ל"מילה האחרונה בבניית נמלים סובייטיים מודרניים", עם אתר לשיגור טילים ובסיס לעשרות צוללות סובייטיות. ב־1959 סוכנות המודיעין החזותי של ה-CIA בחנה את האי מקרוב ו"לא מצאה שום ראיה לבסיס צוללות כפי שדווח", כך על פי דו"ח סודי שהותר לפרסום.

קוסטנדין ליקו, קצין לשעבר בחיל הים האלבני בן 70, שירת באי לפני קריסת המשטר הקומוניסטי ב־1991 – תקופה שבה הייתה אלבניה המדינה הענייה והמבודדת ביותר באירופה. לדבריו, סאזאן תמיד היה מנותק מהמציאות. הוא זוכר אותו כמקום של שפע יחסי, עם חנויות מצוידות היטב ומחירים נמוכים – חלק ממערכת הטבות שנועדה לשמור על נאמנות אנשי הצבא לדיקטטור הסטליניסטי אנוור הוג'ה.

לדבריו, יותר מ־4,000 בני אדם – חיילים, קציני חיל הים ובני משפחותיהם – התגוררו באי, ונהנו מרמת חיים שהייתה רחוקה מהישג ידם של תושבי ולורה, המרוחקת כ־13 קילומטרים בלבד, שבאותה תקופה התקשו להשיג די מזון.

בשנת 2015 הזמין Conservatoire du Littoral, ארגון צרפתי הפועל לשימור אזורי חוף, סקר של האי. עורכי הסקר קיטלגו באי מגוון יוצא דופן של צמחייה ובעלי כנף, ועם זאת הבהירו שאין מדובר בגן עדן בתולי. לפי הדו"ח, עשרות שנים של שימוש צבאי הותירו אחריהן מבנים מתפוררים, בונקרים מבטון, 62 טונות של גרוטאות מתכת וערימות של פסולת מסוכנת, ובהן אסבסט, חביות של חומרים רעילים ותחמושת שלא התפוצצה.

מחברי הדו"ח ציינו כי הפינוי של כל אלה הוא "משימה מורכבת מאוד שתדרוש עבודה רבה ומשאבים משמעותיים". הם המליצו להכריז על האי אזור מוגן ולפתח בו תיירות אקולוגית מצומצמת, והזהירו כי פרויקטים רחבי היקף לפיתוח תיירותי יפגעו קשות במערכת האקולוגית הייחודית שלו.

לא ידוע בדיוק איזה סוג של תיירות קושנר מעוניין לפתח, למעט העובדה שהיא תפנה לעשירים מאוד. בתמונות עיצוב ראשוניות שפירסם ברשת החברתית X ב־2024 מוצג מה שנראה כמו סט של סרט מדע בדיוני: שורות של כמוסות בטון עם חלונות מהרצפה עד התקרה, הבולטות מצלע גבעה מעל הים.

חברת Sazan Real Estate Development LLC, הקשורה לקושנר ומפקחת על הפרויקט, גיבשה תוכניות ראשוניות הכוללות מלון של 800 חדרים, מגרש גולף וקזינו. אבל כל אלה אמורים לקום בחלק השני של מתחם הנופש המתוכנן, הממוקם ביבשת, בזברנץ (Zvernec), ולא על האי עצמו.

בתגובה לשאלות "הניו יורק טיימס" מסרה החברה בכתב כי "הפרויקט נותר בשלב התכנון והעיצוב" וכי "אין להסיק מסקנות ממכרזי יועצים בודדים או מחומרי תכנון ראשוניים".

מימוש הפוטנציאל

איוונקה טראמפ סיפרה לפודקאסטר דייוויד סנרה כי לאחר שביקרה בסאזאן במסגרת שיט בים התיכון, "נפתחה לנו הזדמנות לעזור לממש את הפוטנציאל שלו ולשנות אותו – אבל באיפוק רב ובזהירות, משום שהמקום כל כך יפה". האמירה הזאת עוררה גל של לעג ברשת, מצד גולשים שהטילו ספק ביכולתה של משפחת טראמפ לנהוג "באיפוק ובזהירות".

ליקו, קצין חיל הים בדימוס, אמר שאין לו התנגדות לכך שקושנר ישקיע כסף באי ויקים בו אתר נופש. "ככה העולם עובד תחת הקפיטליזם". עמדה זו מנוגדת לדעתם של מפגינים בטירנה, שזה יותר מחודש דורשים את התפטרותו של ראש הממשלה רמה בטענה שמערכת השלטון מיטיבה עם העשירים ובעלי הקשרים. "מובן שאין שוויון", אומר ליקו. "אבל אם אנחנו רוצים שוויון, נצטרך לחזור לקומוניזם. כבר ניסינו את זה".

האי כולו מלא בתזכורות לתוצאות אותו ניסוי: אלפי בונקרים מבטון וקילומטרים רבים של מנהרות תת־קרקעיות. הם נבנו כחלק ממפעל של אנוור הוג'ה, שליט אלבניה בין 1944 ל־1985, שביקש להגן על המדינה מפני פלישה ולשמור על טוהרה האידאולוגי.

לאחר מלחמת העולם השנייה הקימה מוסקבה בסיס צבאי בסאזאן, שנחשב לנכס אסטרטגי בזכות מיקומו – כ־48 קילומטרים בלבד מחופי איטליה, חברת נאט"ו. אבל ב־1961 סולקו הסובייטים מהאי בעקבות הקרע החריף בין הוג'ה לניקיטה חרושצ'וב, לאחר שזה גינה את פשעי סטלין.

לאחר עזיבת הסובייטים, נזכר ליקו, נאסרה על זרים הכניסה לאי. גם אלבנים שביקשו להגיע אליו נדרשו לעבור בדיקות ביטחוניות ולהוכיח את נאמנותם להוג'ה ולגרסתו הייחודית לקומוניזם. כיום האי פתוח לכל מי שמצליח להגיע אליו – באמצעות סירת מנוע היוצאת מוולורה, הפלגה של כ־30 דקות, או במסגרת שיט תיירותי לאורך החוף האלבני, הכולל עצירה קצרה בסאזאן.

המפגינים בטירנה אימצו את סאזאן כסמל לריבונות האלבנית הבלתי ניתנת לערעור. אבל בפועל ההיסטוריה שלו – שמתחילה כבר ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית – רצופה חילופי שלטון: האימפריה העותמאנית, הרפובליקה של ונציה, בריטניה, איטליה, ששלטה בו בין 1915 ל־1943, ולאחר מכן גרמניה הנאצית עד 1944.

הכביש היחיד באי – רצועת בטון מתפוררת המטפסת במעלה הגבעה המרכזית – נסלל בידי האיטלקים. גם תחנת הכוח, שכיום עומדת נטושה והרוסה, היא מתקופתם. השריד הגדול ביותר מהעידן הקומוניסטי הוא אולם בטון ששימש בעבר קולנוע ומקום לכינוסי המפלגה.

כיום קירותיו מתפוררים, רצפתו הסדוקה מכוסה עפר והוא ניצב בראש גבעה שהצמחייה עליה גדלה פרא. משם נשקף נוף עוצר נשימה של הים – וגם תזכורת קודרת למשטר הסטליניסטי שנעלם: משטר שהבטיח שוויון לכולם, אבל שמר לעצמו את הנופים היפים ביותר – ואת הסרטים.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס

על סדר היום

מאחורי הקלעים של המבצע החשאי של המוסד להכתרת אחמדינג'אד

טראמפ: אנחנו משתלטים על הורמוז, היה לנו הסכם עם איראן והיא הפרה אותו

מצב הקיום של שמאלנים: אופטימיים, אופטימיים, אופטימיים, עוזבים את הארץ

הרמטכ"ל לרה"מ: הקפאת מעצר העריקים החרדים - פגיעה באמון המשרתים

ענאן חלאיילי נכשל בבדיקות הרפואיות - ועסקת העברתו לאינטר בוטלה

איך לבחור את הקפה שאני אוהב?

כתבות שאולי פספסתם