מיקומך באתר

1. חדשות
2. מדיני ביטחוני

הרמטכ"ל לנתניהו ולכץ: חוק הקפאת מעצר העריקים החרדים – פגיעה באמון המשרתים

במכתב ששלח כתב זמיר כי ההצעה נותנת תמריץ לאי־התייצבות לשירות צבאי: "לא ייתכן שמערכת התובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין". ביסמוט: קשה לראות בעיתוי צירוף מקרים

הרמטכ"ל אייל זמיר אמר כי הצעת החוק להקפאת מעצרם של עריקים חרדים, שתעלה השבוע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, תגדיל את אי־השוויון ותפגע באמון המשרתים. במכתב ששלח אתמול (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, טען זמיר כי ההצעה "מעניקה תמריץ לאי־התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים".

בתגובה מסר ביסמוט כי "נשאלת השאלה מדוע המכתב נשלח רק לאחר סיום הדיונים וההצבעה, ופורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות למליאה". לדבריו, "קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים". ואולם זמיר כבר הזהיר בעבר את הממשלה שצה"ל צפוי למשבר כוח אדם ולעומס משימות.

במכתבו הביע הרמטכ"ל את התנגדותו למנגנון שהוצע בהצעת החוק, ושלפיו תוקם בצה"ל ועדה שתבחן את מעמדם של תלמידי הישיבות ותאשר להם מעמד של בן ישיבה. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו־זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", הסביר. "מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי". הוא הוסיף כי "ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד־משמעי".

לדברי זמיר, הטלת הקמתו של המנגנון על הצבא "תהווה נטל ארגוני כבד, ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות". ועוד כתב כי אין בידי הצבא הכלים הדרושים לבחינת הקריטריונים לפטור כפי שהם מוגדרים בחוק החדש.

ביסמוט טען כי "נוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כשלושה שבועות ונציגיו השתתפו בכל הדיונים". הוא ציין כי לאורך הדיונים בהצעה לא הצליחו נציגי הצבא להציג מקרה שבו מעצר של עריק חרדי הסתיים בגיוס בפועל. ביסמוט הוסיף: "דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמסיטים את הקשב והמשאבים לשווא".

ועדת החוץ והביטחון אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה להקפיא את מעצר החרדים העריקים. שמונה חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת שבעה שהתנגדו. על פי ההצעה, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה למשך 90 יום נגד לומדי תורה המיועדים לשירות. על פי ההגדרה המוצעת, תלמיד ישיבה הוא מי שלומד בישיבה באופן סדיר בהיקף של 45 שעות בשבוע לפחות. את רשימת הישיבות יכין שר הביטחון על פי אמות מידה שייקבעו בתקנות, והיא תאושר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות.

אתמול מתחה היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, ביקורת על ההצעה. בדיון היא אמרה כי ההצעה היא "מטרייה", המבקשת לתת לגיטימציה לאכיפה סלקטיבית ומגזרית ולפגיעה בשלטון החוק. בחוות דעת שהופצה לקראת הדיון הוסיפה פרנקל שור כי "בעוד שהמתווים הקודמים ודיוני הוועדה הכירו בצורך לאזן בין ערך לימוד התורה לבין צמצום אי־השוויון, הנוסח המוצע כולל רק תכלית אחת ובלעדית שעניינה מתן חסינות פלילית קבוצתית מפני מעצרים והליכים משפטיים".

אף על פי שמוצע להעביר את ההצעה לשלושה חודשים, בתקופת בחירות הוראת שעה מוארכת אוטומטית עד תום שלושת החודשים הראשונים לקדנציה של הכנסת הבאה. לפיכך, בפועל תוקפא האכיפה בחצי שנה לפחות.

על סדר היום

"סכנה לכשירות המבצעית": לוחמים בלבנון לא הוצאו להפוגה במשך חודש

הביזה הסופית: הניסיון לעצור העברת מאות מיליוני שקלים רגע לפני הבחירות

יאיר גולן: "אני רוצה להיות שר לביטחון פנים"

ראש הממשלה הנבחר ממשיך בפירוק המערכת הפוליטית של אורבן

החיים קצרים מדי. אני לא מתכוון להעביר אותם בניסיונות הארכה

איך לבחור את הקפה שאני אוהב?

כתבות שאולי פספסתם