נרדין סרוג'י חיברה את הנקודות רק בדיעבד. כשנכנסה לראשונה למרכז לאמנות עכשווית בתל אביב (CCA), לקראת העבודה על תערוכתה הנוכחית, היה זה הברוש בכניסה שתפס מיד את מבטה. אלא שבמקום לעסוק בו, היא נפנתה לטפל בחזית המבנה ושחזרה אותה בקומת הגלריה התחתונה, כשהיא מטה אותה על צידה, כמו קרסה לפני רגע. דרך החומריות הארעית הזו ביקשה סרוג'י להתייחס להיסטוריה של האזור שבו ממוקמת הגלריה ולאזכר את חאַרת א־תַנַּאכ (שכונת הפחים), שהתהוותה מצפון למנשייה, על גבול יפו־תל אביב, באזור שנחשב היום לחלק מכרם התימנים.